#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. האם קדושה פוקעת בכדי (בקדושת דמים הגוף וקידושין)?	"לבר פדא שאמר מקדיש נטיעות עד שיקצצו קצצן פודם פעם אחת אין קדושה פוקעת בכדי ואפ' קדושת דמים, עולא סבר שקצצן אין צריך לפדות שקדושה פוקעת בכדי רבא רצה לחלק שרק בקדושת דמים פוקעת ודחה אותו אביי מברייתא (אלא שלאחר שיישיבו את הברייתא לבר פדא יתכן שאין זה תיובתא לרבא).<p dir=""rtl"">האומר לאשה היום את אשתי ולמחר לא, רב המנונא הבין שודאי לא פוקעה קנינה וביאר רבא שקדושת הגוף שאני, אלא שנדחה (או שה&quot;נ אינה אשתו ביום השני, או שאין קידושין למחצה &lt;ר&quot;ן&gt;).</p>"	נדרים כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: 'שור זה עולה כל ל' יום ולאחר ל' יום שלמים - כל ל' יום עולה לאחר ל' יום שלמים. לאחר ל' יום עולה ומעכשיו שלמים וכו' באר!	"אביי ביאר כפשוטו שקדושה פוקעת בכדי ונצרכו ב' הדוגמאות לומר בין בקדושת הגוף בין בקדושת דמים {ומכאן איתותב רבא שסבר שקדושת הגוף לא פקעה בכדי}.<p dir=""rtl"">לבר פדא שסובר שקדושה אינה פוקעת בכדי יש לפרש סיפא, אם לא אמר מעכשיו שלמים - לאחר ל' יום עולה הוי, שיכול להתפיס את העולה לאחר זמן כמו האומר לאשה הרי את מקודשת לאחר ל' יום שמקודשת אף שנתאכלו המעות, וקמ&quot;ל אף דהדר ביה, ואף למ&quot;ד בקידושין חוזרת כאן אינו יכול לחזור בו דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט (את הרישא ביאר הר&quot;ן דאמר לדמיו ופדה אותו, וע' ברא&quot;ש ובתוס' ביאורם בסוגיא).</p>"	נדרים כט:		
